<h1>תשובות חכמי צרפת ולותיר סימן פ"ז</h1>
<h2>דף כא:</h2>
וששאלתם ראובן שהיה לו מערופיא של כומרין ובקש מן הקהל לגזור שלא יכנוס ישראל למערופיא שלו והשיבוהו הקהל לא תגזור עלינו אבל אם רצונך קנה אותה ממנו וכן עשה וגזרו גזירה ועכשיו אומר אחיו שמעון מערופיא זו של אבינו היה ואני רוצה לנהוג בה כמותך כך דעתי נוטה ממה שכתוב בשאילה בקש לגזור שלא יכנוס אחד מהם למערופיא ואמרו לו הקהל לא תגזור עלינו מכלל שאין נוהגין באותו מקום לפרוש איש ממערופיא של חברו וכיון שלא נהגו במה יכול שמעון לכנוס באותה מערופא שקנה ראובן מן הקהל וגזרו שלא יכנוס בה אדם אם בכח וראיה שהיה מערופא של אביו השתא שראובן בא מכח עצמו ויודעים הכל שמערופא שלו לא רצה הקהל מלהנהיג [איסור] במערופא עד שקנה מהם, שמעון הבא מכח אביו בדברים ולא בראיה מה כחו ומה חזקתו ואפי' יש עדים שהיא מערופא של אביו מה אלימא כחו מכח ראובן ולראובן עצמו לא רצו הקהל לפרוש עצמן מאותה מערופא עד שקנה מהם לפי שאין באותה מקום דין מערופא הלכך שמעון זה צריך לפרוש ממערופא זו ואם עובר על גזרת הקהלות בר דינא הוא.
